המחלה הנשית: הגורם המשמעותי להופעת מיגרנה בקרב נשים ומה אפשר לעשות?

ד"ר רחל הרינג חנית, נוירולוגית בכירה ומנהלת מרפאות לכאבי ראש במכבי שירותי בריאות ובקופת חולים מאוחדת

התקפי מיגרנה יכולים להופיע על רקע חשיפה לגורמים שונים שמעוררים אותם והופעת המחלה מופיעה הן בגברים והן בנשים. אך מיגרנה הינה מחלה שנפוצה בפער מוחץ בקרב נשים. הסיבה לכך היא שינויים הורמונליים שעלולים לעודד התקף – אחד הגורמים העיקריים להתפתחות מיגרנה הוא שינויים בשני הורמונים: אסטרוגן ופרוגסטרון. שמופיעים אצל נשים באופן פיזיולוגי וקשורים למחזור החודשי, להיריון, לגיל ההתבגרות ולגיל המעבר. הקשר ההדוק בין הורמונים למיגרנה משפיע על השכיחות הגבוהה של הופעת המחלה בקרב נשים. ד"ר רחל הרינג חנית, נוירולוגית בכירה ומנהלת מרפאות לכאבי ראש במכבי שירותי בריאות ובקופת חולים מאוחדת, מסבירה

Baby image Baby image

מיגרנה היא מחלה התקפית שבאה לידי ביטוי בכאבי ראש, לרוב חד צדדיים, בעוצמה בינונית עד קשה. המיגרנה לעיתים מלווה בתופעות - נוספות לצד כאבי הראש יופיעו עשויים להופיע גם בחילות רגישות לאור ורעש. מדובר במחלה שיכולה להופיע בתדירות שונה ובעוצמות שונות, ועלולה להפריע מאוד לתפקוד. המיגרנה יכולה לתקוף גם גברים אך נפוצה יותר בקרב נשים. על פי מחקרים רבים אחת מכל חמש סובלת ממיגרנה.

הגורמים העיקריים להתקפי מיגרנה מחולקים לשני תחומים: גורמים תורשתיים – בכ-80% מהמקרים מדובר בסיבה תורשתית, כלומר שיש נטייה לפתח מיגרנה עקב "סיפור משפחתי". התחום השני הוא גורמים סביבתיים – גורמים חיצוניים או פנימיים שעלולים לעורר התקף עלולים להיות ממתח נפשי, חוסר הקפדה על תזונה נכונה, שינויים בטמפרטורות (עונות מעבר), שינויים פנימיים, ובנשים גם שינויים הורמונליים.

נשים לוקות במיגרנה יותר מגברים: נתון שמעיד על כך הוא שכ-17% מהנשים יחוו מיגרנה לאחר גיל ההתבגרות, בעוד רק כ-6% מהגברים יחוו זאת. ההשערה העיקרית היא שהופעת המיגרנה הראשונה חופפת לגיל תחילת הוסת. חלק מהנשים חוות החמרה בנקודות קבועות במחזור החודשי ושיפור בחומרת ובתדירות ההתקפים נצפתה במהלך היריון ולאחר הפסקת הוסת.

ניתן לראות בבירור את הקשר בין הופעת מיגרנה להורמונים כאשר עד גיל 7 בנים סובלים יותר ממיגרנה. בגילי 7-12 היחס משתווה ומגיל 12, סביב הופעת השינויים ההורמונליים בקרב נשים הן סובלות יותר מגברים כאשר. בגיל 20-40, התקופה שבה מיגרנה הכי נפוצה, היחס הוא גבר אחד שסובל ממיגרנה אל מול 4 נשים. ישנם שני הורמונים נשיים הקשורים למיגרנה: אסטרוגן ופרוגסטרון. הרמות שלהם והיחסים ביניהם משתנים במהלך המחזור ובשנות הפוריות של אישה – דבר אשר משפיע על הופעת המחלה.

ניתן לחלק את הופעת המיגרנה לתקופות במהלך החיים:
גיל ההתבגרות –

בגיל ההתבגרות (גיל העשרה) ישנם שינויים הורמונליים שמהווים טריגר מרכזי להופעת המיגרנה ואכן רואים "פיק" בהתקפים בגילים האלה. המחזור הראשון מגיע בגיל ההתבגרות ובמהלכו עלולים להתעורר לראשונה התקפים. ישנן נשים שחוות את ההתקף היחידי סביב המחזור ואף לעיתים, אם יש התקפים נוספים במהלך החודש, אז הקשה מהם כנראה יופיע בזמן המחזור. בגיל ההתבגרות מופיע גם הביוץ הראשון ובמקרים רבים תקופה זו מלווה בשינוי ברמות האסטרוגן. עלייה או ירידה במינון של הורמון זה יכולה לגרום להתקפי מיגרנה שעלולים להיות ארוכים וקשים לטיפול (מבחינת עוצמת ההתקף). גם לצריכת גלולות כדי לסדר את המחזור יש קשר להופעתן של מיגרנות. במקרים רבים, נשים שמעולם לא חוו התקף מיגרנה או שחוו בתדירות נמוכה, מתחילות לסבול לראשונה מהתקפים או חוות אותם בתדירות גבוהה יותר – עם נטילת הגלולה. חשוב לדעת, שלעיתים התקפי המיגרנה מופיעים רק חצי שנה ואולי יותר לאחר נטילת הגלולה.

לפני היריון –

ישראל בין המדינות המובילות בעולם בתחום טיפולי הפוריות שממילא כרוכים במתן כמויות אדירות של הורמונים לכן יש כאלו שעלולות לסבול מהתקפים או לחוות החמרה בתקופת הטיפולים.

תקופת ההיריון -

מהלך חודשי ההיריון מהווים את התקופה הטובה ביותר מבחינת התקפי המיגרנה. במהלך ההיריון עשויה להיות הטבה משמעותית עד היעלמות מוחלטת של ההתקפים. אך לעיתים, בדרך כלל בשבועות הראשונים של ההיריון התקפי מיגרנה עלולים להופיע ובקרב אלו שסובלות הם אף עלולים להחמיר –בהמשך ההתקפים יכולים לרדת בעצמה שלהם ובתדירות ולהיעלם.

לאחר הלידה -

בתקופה זו ההתקפים עלולים להתחיל להופיע מכיוון שיש שינויים גדולים מאוד ברמות ההורמונים (מה שמכונה "סערת ההורמונים") ויש נשים שעלולות לחוות לראשונה התקפי מיגרנה בתקופה זו שלאחר הלידה. במקרים מסוימים התקפים אלו עשויים להופיע לאחר הלידה ואף בזמן הלידה עצמה. מצד שני ישנן יולדות שהעידו כי בתקופת ההנקה הן חוו היעלמות כמעט מוחלטת של התקפי מיגרנה ואלו שכן הופיעו היו בעוצמה נמוכה. לכן תקופת ההנקה עשויה להיות הטובה ביותר מבחינת תדירות התקפי המיגרנה כל עוד האישה ממשיכה להניק.

תקופת הפסקת המחזור –

בעבר תקופה זו הייתה דווקא תקופה שבה ההתקפים היו נעלמים - אך בשנים האחרונות רואים יותר ויותר התקפים. זה קשור בטיפולים הורמונליים חלופיים שנשים רבות לוקחות לאחר הפסקת המחזור. מצד אחד טיפולים אלה מסייעים לנשים ומהוות טיפול טוב למחלות סיסטמיות (שפוגעות במספר מערכות בגוף) אך מצד שני, בתקופה זו מתרחשים שינויים הורמונליים שדומים באופיים לשינויים בתקופה של התחלת המחזור - רמות ההורמונים לא יציבות והשינויים ברמות שלהם משפיעים על ההתקפים ולכן בתקופה זו של חיי האישה יכולים להופיע התקפים רבים בתדירות גבוהה. כמות ההתקפים בלתי ניתנת לציפייה והם עשויים להיות הרבה יותר קשים, תדירים ועוצמתיים.

אז איך מתמודדים עם השפעות ההורמונים והמיגרנה ומה ניתן לעשות?
  • הכי חשוב זה למלא יומן כאבי ראש לצורכי מעקב. זה אולי נשמע נדוש, אבל חשוב לקיים מעקב או לסמן ביומן את העיתוי של הופעת המיגרנה ולציין נושאים מסויימים שארעו לפני כן ו"נחשדים" כטריגרים למיגרנה. בצורה זו יוכל רופא מומחה לאבחן בצורה טובה יותר ואולי אף לאתר את הטריגרים המסויימים לסובל ממיגרנה ולתת לו המלצות מותאמות אישית.
  • כאשר נוטלים גלולות מומלץ לקחת אותן במינונים נמוכים, בעיקר שהמינון של האסטרוגן יהיה נמוך - כמובן בתיאום ובהמלצת רופא/ת נשים. אפשר גם לקחת גלולות או להשתמש בהתקנים שמכילים רק פרוגסטרון. ניתן גם לקחת גלולות בצורה רציפה - אם יש מישהי שיש לה התקפים עם הופעת הוסת אז היא יכולה לקחת גלולות באופן רצוף ועל ידי כך למנוע את ההתקפים.
  • בטיפולי הפריה מומלץ לטפל בהתקפי המיגרנה בנפרד. לקחת טיפול מניעה, וחשוב לדעת שמותר גם בתקופת היריון וגם במהלך טיפולי הפריה - לטפל בהתקפי המיגרנה. אין מנוס מהטיפול במיגרנה חייבים לטפל בהתקפים ולקחת טיפול מונע.
בנוסף, מלבד טיפולים רפואיים, ישנן מספר שיטות שיכולות לסייע במניעה או הפחתת תדירות המיגרנה:
שינה –

כפי שהוסבר במאמר – שינויים הורמונליים משפיעים על הופעתם ותדירותם של התקפי מיגרנה ומחקרים הוכיחו כי מיגרנה ושינה חולקות את אותם אזורי מוח. שינה לא איכותית או מיעוט שעות שינה מגבירים את הסיכוי לסבול מכאבי ראש או משינויים במצב הרוח. טווח השעות האופטימלי לאיזון ההורמונלי הוא בין 7-8 שעות (על פי ארגון הבריאות העולמי). הקפדה על טווח הזמנים הזה עשויה לצמצם את תדירות ועוצמת המיגרנות וכאבי הראש הקשורים בהפרעות שינה. מומלץ לנקוט בשינויים אקטיביים על מנת לסגל שגרת שינה רציפה ואיכותית וכך אולי למנוע התקפי מיגרנה.

תזונה -

ממצאים רבים, מאינספור מחקרים מצאו כבר קשר בין תזונה למיגרנה שמצביעים על מזונות מסוימים שמשפיעים על אנשים לפתח התקפי מיגרנה. לכן – ההמלצה לבעלי נטייה לפתח מיגרנה – ערכו יומן אכילה ונסו לזהות דפוסים שעלולים להוות טריגר להתקפים. באופן כללי, ולמען בריאותכם – הקדישו תשומת לב לתזונה והקפידו שתהיה בריאה ועשירה.

מתח נפשי -

שינויים נפשיים עלולים לגרום לשינויים פיזיולוגיים כאשר אחד התסמינים הנפוצים ביותר הוא כאבי ראש. במקרים של מתח נפשי , חרדה, דכאון, חלים שינויים פיזיולוגים והורמונליים (שינויים בהורמון הסרוטונין הידוע כהורמון מרגיע) העלולים להוות טריגר להופעת מיגרנות. כיום ידוע כי קיים קשר משמעותי בין רמת הסרוטונין למיגרנות.

פעילות גופנית -

בחלק מהמקרים כאשר יש התקף מיגרנה, פעילות גופנית עלולה להגביר את עוצמת ההתקף. לעומת זאת, ישנם מקרים שפעילות גופנית סדירה מומלצת לחולים במיגרנה. לכן, כדאי להיוועץ עם הרופא המטפל ולבחון התאמה ולבנות סרגל מאמצים בהתאמה לנסיבות המקרה. במידה ומטופל סובל מתדירות תכופה יותר של התקפי מיגרנה, רצוי להתאים פעילות קלה יותר כדי לא לגרום להחמרה ולהגברת ההתקפים.